זוכר את דורה

עברה שנה מאז כלב האומנה המתוק שלי דורה אימצה.

לא היה לי את הלב ליצור קשר עם הבעלים שלה כדי לראות איך דורה מסתדרת.

רוב הסיכויים שדורה כבר לא איתנו.

אני אסיר תודה על הזמן שהיה לי איתה. אני אסיר תודה שהצלחתי לקחת אותה לפארק אלמווד באחד הימים האחרונים שלנו יחד. היא כל כך שמחה למתוח את רגליה הכואבות ולדחוף את אפה לדשא. ישבנו בצל די הרבה זמן. שני כלבים שחורים ואני.

כשאני חושב על דורה, אני חושב על נשמתה הנדיבה. נראה שהיא אהבה ומקבלת אותי בזמן הקצר שהיה לי אותה. נראה שהיא רואה את ג’וש ואייס, החתולים ואני כמשפחה. כשהסתכלתי בעיניה ראיתי אמון מוחלט.

גם אם היא נעלמה, דורה ממשיכה לעודד אותי. היא לימדה אותי דבר או שניים על כלבים מבוגרים: אל תרגיש רע להם. אל תרחם עליהם. במקום זאת, חוגגים את חייהם.

דורה,

תודה שבילית איתי זמן. אני מתגעגע אליך.

אם עזבת אותנו, אני יודע שהרוח שלך פועלת עם הטוב ביותר שבהם.